הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי בשאלת אחריות הנתבעים בגין אירוע התאונה מיום 8.12.08.

התובעת טוענת כי ביום 21.7.09 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות במסגרת תובענה שהוגשה נגדם על ידי מבוטחת התובעת וזה מהווה מעשה בית דין בשל היותו מנומק וחלוט.

הנתבע 1 לא התגונן בתובענה וכבר ניתן פסק דין כנגדו. הנתבע 2 לא הגיב לבקשה שהומצאה לו.

הנתבעת שהיתה המבטחת, טענה כי פסק הדין בתביעה הקטנה ניתן במעמד צד אחד בלבד וללא שמיעת עדות נהג רכב הנתבעים וזאת לאחר שהנתבעים 1-2 לא שיתפו פעולה עם המבטחת.

בנוסף טענה הנתבעת 3 כי לאחר שניתן פסק הדין בתביעה הקטנה גילתה כי הנתבעים 1-2 הפרו את תנאי הפוליסה ועל כן אין לאירוע כיסוי ביטוחי.

דיון והכרעה:

הכלל בדבר השתק פלוגתא הוסבר בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 :

"אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות"

בע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, תק-על 2007(1) 2445, 2454 הובהרו התנאים הנדרשים להיווצרות ההשתק :

"ראשית, הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים; שנית, התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא; שלישית, ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא - בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה; ורביעית, ההכרעה בהתדיינות הראשונה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן במסגרתה"

במקרה שבפנינו מדובר בקביעה של בית המשפט לתביעות קטנות שניתנה לאחר שמיעת עדות המבוטחת ובהיעדר התייצבות הנתבעים 1-2 שהם העדים לאירוע ולפיה המבוטחת אינה אחראית לתאונה. בפסיקה היו בעבר דעות חלוקות בנוגע לתחולת מעשה בית דין מהכרעה של בית משפט לתביעות קטנות, שכן מדובר בטריבונל שפטור מסדרי דין ודיני ראיות (ראה סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) ואין בו ייצוג משפטי. בית המשפט העליון קבע ברע"א 1958/06 סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ, תק-על 2006(4), 407, 411 כי מעשה בית דין יכול לחול אף על קביעה של בית משפט לתביעות קטנות.

בהתייחס לטענה כי מדובר בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לתביעות קטנות בהיעדר התייצבות, בית המשפט העליון קבע ברע"א 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2010(2) 3286 , 3288 כדלקמן :

"בית משפט זה כבר פסק בעניין סויסה כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יכול להקים השתק פלוגתא. לא שוכנעתי מהטענה ככל שמדובר בתביעות קטנות, ההשתק לא נועד לחול על צד שלא פתח בהליכים, לא כל שכן מקום בו מדובר בנתבע שלא התייצב לדיון, דוגמת המבקשת שלפנינו.

אכן, תנאי להתקיימות השתק פלוגתא הוא שההכרעה היתה מבוססת על 'ממצא 'חיובי', להבדיל מממצא של 'חוסר הוכחה'' (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)), וכי לצד שנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא 'היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא' (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 (2000)). ההתדיינות בבית המשפט הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית, על סמך טענות הנהג-התובע ועל סמך כתב ההגנה של המבקשת, ולא על ממצא הנובע מחוסר הוכחה. יתרה מכך, בית משפט זה פסק בעבר כי פסק דין בהעדר התייצבות ואף בהעדר הגנה יכול ליצור השתק פלוגתא. הטעם לכך הוא מובן, שכן 'כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים' (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (טרם פורסם, 8.3.2009), כן ראו נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי, 325-324 (1991)). למבקשת היה את יומה בבית המשפט לתביעות קטנות. הייתה לה הזדמנות להציג את עמדתה. על כן אין באי-התייצבותה לדיון כדי למנוע תחולת השתק פלוגתא בעניינה."

אם כן ומשקבע בית המשפט לתביעות קטנות כי המבוטחת אינה אחראית לתאונה, יש מקום לקבוע בעניינו של הנתבע 2 מעשה בית דין בהתייחס לאחריותו לתאונה.

בעניינה של הנתבעת 3, נטען כי לאחר מתן פסק הדין בתביעות קטנות נתברר לה כי אין כיסוי ביטוחי (מאחר והנתבע 1 שנהג ברכב היה בזמן האירוע בשלילת רשיון). לא מצאתי לקבוע מעשה בית דין בהתייחס לנתבעת 3, שכן עוד בכתב הגנתה שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות ציינה כי אין לה מידע אודות האירוע ובדיעבד נסתבר כי היעדר מידע זה נבע מאי שיתוף פעולה של המבוטחים. בית המשפט לא קבע ממצא פוזיטיבי בענין זה ועל כן אינני מחיל מעשה בית דין או השתק פלוגתא בנוגע לטענה זו.

לפיכך, אני קובע את אחריות הנתבע 2 לתאונה ונותר לדון בשאלת הכיסוי הביטוחי של הנתבעת 3 בזמן התאונה ובגובה הנזק.

ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק תעסוק בנושאים אלו.

לצורך ייתור מחלוקות, ניתן צו למשרד הרישוי ליתן לב"כ הצדדים את פרטי הרשיון של הנתבע 1 ופירוט אודות מועדי שלילת הרשיון. ב"כ הצדדים יבחנו הנתונים וישקלו עמדתם בנוגע להמשך ההליכים בהתאם לממצאים.